המוח שלנו מתורגל לחשב את הסיכויים שיש לנו כדי לעשות פעולה, בהתאם למצב הרגשי שבו אנחנו נמצאים באותו הרגע.
אם אנחנו מנסים להשתיק או להתעלם מהמחשבה או הרגש, נקבל תחושה של תסכול. ולכן תקיעות, כלומר, חוסר בתנועה, בפעולה.
כשהמוח שלנו מקבל איתות שיש סכנה, הוא מיד נועל את האפשרות להתקדם.
לא משנה אם הסכנה היא ממשית, התרגום של המוח והמחשבות הוא תרגום של איום על החיים.
כשיש חוויה של איום על החיים שלנו, מיד כל מנגנוני ההגנה נדרכים, מה שדורש כמויות אדירות של אנרגית חיים.
תחשבו, אם מספר פעמים ביום אתם חווים תחושה של סכנה, וכל החומרים שממנו עשוי הגוף שלכם, נכנסים למגננה,,, אתם נותרים חסרי אנרגיה רוב הזמן.
את חוסר האנרגיה, רוב האנשים ממלאים בהפניית תשומת הלב כלפי חוץ, כלומר, אל התעסקות בדברים חיצוניים, למשל כמו אוכל או אנשים אחרים.
כך מתפתח עוד מחסור בהקשבה וכך נחסמת היצירתיות הטבעית שנמצאת ואמורה לזרום בכל אחד מאיתנו.
החומר היצירתי הזה, שהוא נובע ממקור התודעה, אמור באופן טבעי להזרים אלינו מידע חשוב על עצמנו העליון ואיך לבטא אותו דרך האני הארצי,
כלומר ברמת החומר.
אז מה לעשות כבר עכשיו כדי לעבור ממצב הישרדותי למצב של תודעה גבוהה ?
~ שימו לב והתחילו לזהות אילו מחשבות או מצבים בחיים שלכם חוזרים על עצמם וגורמים לכם לסבל. ~ שימו לב לנשימה שלכם. האם אתם נושמים אל כל החלקים שבגוף? ~ התחילות לזהות איפה אתם מתכנסים מידי או מתפרצים מידי ~ קחו פסק זמן מהכל, מספר פעמים ביום, למשך כמה דקות ~ התחילו לעשות בשביל עצמכם בכל יום משהו אדיב ונעים שישמח אתכם ~ הקשיבו למדיטציות ומוסיקה שנעימה לכם
~ צאו אל השמש, האדמה, העצים, המים. מה שעוזר לנו להאריק את המתחים ולהיטען מחדש ~ שדרו אהבה לעצמכם וליקום בכל רגע שאתם יכולים ~ תבחרו לא להקשיב לסיפורים והתירוצים שאתם כבר מכירים,
אלו שמובילים אתכם בכל פעם לאותה הנקודה, במקום להתפתחות שלכם,
והתחילו בצעדים קטנים בכל יום משהו אחד ... תראו איך במשך הזמן, השריר הזה מתפתח ! :) ודעו שרק אתם אחראים להיות המאסטרים של עצמכם
קרן-אור
מה עוד אני עושה עבורכן.ם - לחצו >>>
コメント